גמרא
פירוש
מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: לְאַחַר שֶׁמִּילָּא כְּרֵיסוֹ הֵימֶנּוּ, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהּ! אֵלָּא אֲמַר רַב חִסְדָּא: מֵעִיקָּרָא מְבָרֵךְ עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה״ וְ״עַל אֲכִילַת מָרוֹר״ וְאָכֵיל, וּלְבַסּוֹף אָכֵיל אֲכִילַת חַסָּא בְּלֹא בְרָכָה.
בְּסוּרָא1 עָבְדִי כְּרַב הוּנָא, וְרַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבֵיד כְּרַב חִסְדָּא. אוְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. רַב אֲחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְהַדַּר אַשְּׁאָר יְרָקוֹת, לְאַפּוֹקֵי נַפְשֵׁיהּ מִפְּלוּגְתָא.
אֲמַר רַבִּינָא: אֲמַר לִי רַב מְשַׁרְשִׁיָּא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: הָכִי אֲמַר הִלֵּל מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא: לָא נִיכְרוּךְ אִינִישׁ מַצָּה וּמָרוֹר בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנֵיכוּל, מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לַן: מַצָּה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא וּמָרוֹר דְּרַבָּנַן, וְאָתֵי מָרוֹר דְּרַבָּנַן וּמְבַטֵּיל לֵיהּ לַמַּצָּה דְּאוֹרָיְיתָא.
וַאֲפִילּוּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכ״י מינכן 95. בדפוס וילנא: ״בסוריא״.
בד״ה מתקיף לה כו׳ והתם לא מייתי מאכלו כו׳ לא בעינן כוונה כוליהאי כמו בתפלה ותקיעה כו׳ עכ״ל [א] צ״ע לחלק התם בהכי דהא רבא מייתי התם מכפאו ואכל מצה אתקיעה ועיין שם בתוספות תירוץ אחר בזה וק״ל: בד״ה והדר אכל חסא כו׳ דהגדה הוה הפסק כו׳ ולא מפטר בברכה של טיבול ראשון כו׳ עכ״ל היינו בברכת בורא פה״א שהוא ברכת הנהנה ה״ל הגדה הפסק אבל בברכת מרור לא הוה הפסק כמ״ש התוספות לעיל לרב חסדא מ״ד אשופר כו׳ וק״ל: בא״ד למה שאר ירקות באין תחלה כו׳ ולא שייך כאן חבילות אלא בתרי כו׳ עכ״ל שכתב שם הטעם שאין לומר ב׳ ברכות כאחד כו׳ דהיינו דאין עושין מצות חבילות ועל זה קאמרי דהכא שייכי ב׳ ברכות כא׳ כיון דאינה אלא מצוה א׳ ואינה דומה לקידוש ולבהמ״ז כדלעיל וק״ל: בד״ה אתי מרור כו׳ וכ״ש דאי לא הוה מרור אפילו מדרבנן דמבטל לה מצה כדמשמע כו׳ עכ״ל דאז הוה מרור רשות ומבטל למצה דמצוה וק״ל: בד״ה אלא אמר רב אשי כו׳ ונקטי רבנן אפילו משום הלל כו׳ עכ״ל דלדידהו כיון דאית להו בעלמא דמבטלות ושאני הכא דגלי קרא דשרי נמי ע״י כריכה כמ״ש התוספות לבסוף א״כ לא הל״ל אפילו זה בפני עצמו כו׳ דאדרבה דזה בפני עצמו כו׳ עדיף להו אלא לפי סברת הלל דבעלמא אין מבטלין ואין חילוק בין כרך ובין לא כרך והכי גלי קרא דכריכה עדיפא קאמרי רבנן שפיר אפילו זה בפני עצמו כו׳ אך לא ידענא מי הכריח לומר להלל דלא גלי קרא אלא לכתחלה יש לכרוך אימא דאף לעיכובא קאמר קרא ועיין בזה במרדכי וק״ל: בד״ה כל שטיבולו כו׳ פירוש בקונטרס כו׳ ה״ל הנך פירות כמו נהמא וצריך כו׳ עכ״ל אין זה פירש״י ולא פירוש רשב״ם הכא דאיכא לפרושי כדבריהם ור״ל כמו נהמא דגזרו ביה נטילה משום סרך תרומה דשני עושה בו שלישי ואסמכוה אקרא והתקדשתם וק״ל: בא״ד וכי לא ידע המקשה דאיכא למיחש דלמא נגע כדקאמר רב פפא כו׳ עכ״ל ר״ל דמקשה הוא ניהו רב פפא דקאמר אי ס״ד לא צריך לשקועיה נט״י ל״ל כו׳ ודו״ק: בא״ד ולפסול את גופו כדתנן כו׳ הא יוצא מהן דם אין נאכלין בידים כו׳ עכ״ל לא הבנתי ראייתם דהתם לאו משום הא דמשקה הוא אלא שהבשר נעשה מוכשר ע״י הדם כדפרכינן התם הא יצא מהן דם כו׳ והא אין ב׳ עושה ג׳ בחולין ודו״ק: בא״ד ואמרי׳ נמי בסדר הסיבה הביאו להם יין כו׳ דקאמר הסיבו הביאו להם מים כו׳ עכ״ל כצ״ל וברייתא היא בפ׳ כיצד מברכין [ב] מיהו התוספות כתבו שם טעם אחר לנטילת ידו א׳ ליין דאינו אלא משום כבוד ברכה ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush